שמירה על החימום באמצעות גלי אינפרא-אדום מפני רטיבות
חימומים באמצעות גלי אינפרא-אדום שנמצאים בחוץ חווים תנאים קשים מאוד. הם נאלצים להתמודד עם חום עז שנוצר מהרכיבים החשמליים, וגם עם התנאים המזג האוויר השונים.
כאשר רוצים שהמכשיר יהיה ברמת איטום IP66, המסגרת שלו בדרך כלל מתאימה. אך הבעיה האמיתית נמצאת במקום שבו החוטים נכנסים למכשיר – שם בדרך כלל יש בעיות.
למה האיטומים כשלים
רבים מהחימומים מסוג “מסחרי” משתמשים בסיליקון רגיל. בהתחלה זה נראה בסדר, אך הבעיה היא שהחום עובר דרך החוטים. הלאמפה נהיית חמה, והחום עובר דרך החוטים. החומרים האיטומיים הזולים האלו מתקשים, נשברים ומתכווצים.
כאשר האיטום נפגע, הלחות לא רק חודרת פנימה – היא נשאבת דרך החוטים עצמם, ישירות אל הטרמינלים החשמליים. כתוצאה מכך יש חמצון, קצר חשמלי, והחימום כבר לא עובד.
הדרך הנכונה לעשות זאת
אנחנו לא פשוט מורחים דבק על החוטים וזהו. זו דרך שמובילה לכישלון.
במקום זאת, אנחנו משתמשים בשיטה מרובה שלבים. אנחנו משתמשים בחומרי אפוקסי בעלי טמפרטורת התקשות גבוהה – חומרים שיכולים לעמוד בחום הגבוה. בנוסף, אנחנו משתמשים בצינורות שניתן להצמיד אותם לחוטים, כך שיהיה איטום כפול.
המטרה היא שהאיטום יוכל לנשום – הוא צריך להתרחב ולהתכווץ ככל שהטמפרטורה משתנה, מבלי שהוא ייפרד מהחוטים. אם החומרים אינם מתאימים לטמפרטורה הגבוהה של הלאמפה, הם יישרפו. אנחנו מוודאים שהאיטום יישאר חזק, גם בטמפרטורות של 150°C.
החיסרון
יש כאן חיסרון גדול. מכיוון שהחוטים נמצאים בתוך מעטפת שמונעת חדירת מים, אי אפשר פשוט להחליף חוט אם הוא נפגע במהלך ההתקנה. אי אפשר לתקן את זה. יש להחליף את כל המערכת.
זה כמובן מקשה על התיקונים. אך זה הרבה יותר טוב מאשר שכל המערכת תפסיק לעבוד מיד לאחר הגשם הראשון.