למה מחממי התקרה שלכם נהרסים בסופו של דבר (ואיך תיקנו את זה)
האם תהיתם פעם למה מחממי העבודה הגדולים האלה תמיד נהרסים בדיוק ברגע שאנחנו צריכים אותם? רוב האנשים מניחים שהרכיב החימומי פשוט נשרף. אבל הסוד הוא שבדרך כלל זו חיבור החוטים שנהרס ראשון.
במערכות אינפרא-אדום בעלות הספק גבוה, יש נקודה מסוימת שבה החוט החשמלי נכנס לצינור הקוורץ. זו הפינה המסוכנת. החום לא נשאר רק ברכיב החימומי; הוא חודר גם אל החוטים. עם הזמן, החום גורם לבידוד להישבר ולמתכת להתחמצן. זו מוות איטי.
הבעיה עם חומרי אטימה “די טובים”
הרבה מחממים מיוצרים באמצעות דבקים או חומרי אטימה פשוטים, שלא מאפשרים אטימה אמיתית. כשהטמפרטורה עולה, החומרים האלה מתכווצים. כשנוצרת פער קטן, חמצן חודר פנימה. זה הרגע שבו החימצון מתחיל, והחיבורים נהיים שבירים. בסופו של דבר, הבידוד נהרס, החוטים נוגעים זה בזה, והמערכת כולה נהרסת.
החלטנו להפסיק לעשות את זה. במקום להשתמש רק בדבק, אנחנו משתמשים בחומרי אטימה בעלי עמידות גבוהה. אנחנו משתמשים בחומרים סיליקוניים מיוחדים ובחומרים קרמיים שעמידים בטמפרטורות גבוהות. זה יוצר מחסום אטום שמונע את חדירת החמצן, וגורם לחום להישאר במקומו – ברכיב החימומי.
למה התהליך הזה חשוב
אם קונים מחמם זול, בדרך כלל משתמשים בשיטה של “טבילה וייבוש”. זה נראה טוב על המדף. אבל לאחר כ-500 שעות של חימום וקירור, האטימה נהרסת. אנחנו עושים זאת אחרת. אנחנו משתמשים בחומרים שמאפשרים אטימה אמיתית. זה מפחית את הלחץ על החוטים. החוטים לא זזים כשהמתכת מתרחבת מהחום. כך נוצר מסלול חשמלי יציב שלא נהרס, לא משנה כמה זמן המחמם פועל.
הערה חשובה לגבי ההתקנה
יש חיסרון אחד: מכיוון שהאטימה שלנו כה חזקה, הנקודה שבה החוט יוצא מהצינור נהיית קצת יותר קשה. אל תכופפו את החוטים בזוויות חדות. אם תכופפו את החוטים בזמן ההתקנה, עלולה האטימה הקרמית להישבר. ודאו שיש מספיק מרווח לחוטים, כדי שהם לא יישברו כשהמחמם מתרחב ומתכווץ. תנו להם מרווח, והם יחזיקו מעמד כל החיים.